לחיות עם מחלה כרונית

אנשים רבים מסתובבים ביננו תוך שהם סובלים ממחלה כרונית. לפעמים מדובר בנכות. לפעמים בסרטן. או בסכרת. או בתסמונת התשישות הכרונית. או אפילו גם בבעיות גב מתמשכות. גם מחלות מעי דלקתיות הן מחלות כרוניות. 

לא קל להתמודד עם מחלה כרונית. מפני שנוסף לסבל הגופני על האדם להתמודד גם עם לחצים רבים, הנובעים מן המחלה. לפעמים אלו לחצים רגשיים של ייאוש או תסכול. לפעמים אלו לחצים חברתיים, הקשורים לחוסר הבנה של האנשים את הבעיות. או לבדידות מסוימת שנכפית בגלל המחלה. לעיתים המחלה מביאה עמה גם קשיים כלכליים וחרדות סביב קשיים אלו. 

וכמובן שישנה ההתמודדות עם הכאבים או העייפות או כל בעיה גופנית אחרת הנובעת מן המחלה. 

אז איך באמת אנשים מתמודדים? איך הם שורדים למרות היותם חולים במחלות כרוניות, לפעמים במשך שנים רבות?

ראשית יש לציין כי גם לחולה כרוני ישנן תקופות של שיפור בהן הוא מרגיש טוב יותר. תקופות אלו נותנות לו אפשרות לחיות יותר בנוחות ומשפרות את איכות חייו והרגשתו. 

בתקופות הקשות חולים כרוניים באמת נדרשים לכוחות נפש מיוחדים על מנת לשרוד את הקשיים. הם נדרשים אז להתמודד עם קושי גופני ונפשי ולשם כך הם זקוקים לדרכי התמודדות שונות. 

יש המתמודדים בעזרת תפילה. יש המתמודדים בעזרת טיפול פסיכולוגי. יש המדחיקים את בעיותיהם ומנסים לבדר עצמם באמצעות דברים המסיחים את הדעת כמו ספרים או טלויזיה. 

מרכיב חשוב מאוד בתקופות הקשות של מחלות כרוניות הוא תמיכה חברתית ומשפחתית. תמיכה של אנשים שעוזרים לאדם, מעודדים את רוחו, עוזרים לו במגבלות הפיזיות שלו - היא חשובה מעין כמוה. העזרה הזו משדרת אכפתיות ואפילו אהבה. היא מחזקת את האדם, שכוחותיו מוחלשים באותה תקופה.

חשוב גם, שהאדם החולה יידע כמה שיותר על המחלה שלו וירגיש פעיל לגבי הטיפול בה. קריאה ובירור על המחלה, על מה שמחריף אותה ומה שמשפר את המצב - יכולים להועיל מאוד. גם שיתוף פעולה חיובי עם רופאים ומטפלים טובים הוא חשוב. חשוב שלחולה יהיה קשר טוב עם הרופא המטפל שלו. שהוא יחוש שהרופא מכיר אותו, ושאכפת לו ממנו. שהחולה ירגיש, שהרופא חש אחריות לשפר את המצב הבריאותי שלו כמה שהוא יכול. הרופא במצבים אלו נתפס כאיש החזק והאחראי. מעין תחליף לדמות ההורה, שטיפל בנו כשהיינו ילדים וחולים. בידיו הידע והניסיון, וגם הרצון הטוב להתאים את הטיפול לפי מצבו העכשווי של החולה. 

גורם נוסף שיכול לעזור הוא אופטימיות והבנה שהחרפה של המצב הרפואי היא זמנית, ושצריך ללמוד אותה כדי להתגבר עליה. קל לשקוע בייאוש כאשר הגוף אינו מתפקד היטב ומנטרל אותך. צריך באמת שכנוע פנימי ומידה מסוימת של אופטימיות כדי לראות בהחרפה של המחלה תהליך, ולא מצב סטטי שאין ממנו יציאה. כדי לשמור על האופטימיות חשובה התמיכה של האנשים הקרובים וגם שיתוף הפעולה הצמוד והטוב עם הרופא. 

לסיכום - לחיות עם מחלות כרוניות מציב בפני החולה קשיים מיוחדים. כוחות נפש, תמיכה חברתית, ידע על המחלה ושיתוף פעולה טוב עם הרופאים - יכול להקל על הקשיים, העולים בעיקר בתקופות של החרפות במצב הגופני. 

והנה, כאן צירפתי לרשימה תמונה של פרח יפה. כי, באמת, מי שסובל ממחלה כרונית זקוק ליופי ולעידוד בחיים שלו - כדי להתמודד עם הקשיים ולהשיג כמה שיותר בריאות. 

לחץ כאן כדי השב או העבר