אתמול קרה לי אירוע מעניין. השתתפתי בערב פתיחת שבוע הספר באשדוד. האירוע היה אירוע הוקרה ליוצרים המתגוררים באשדוד, והרגשתי שקיבלתי כבוד כמי שכתבה ספר. את הספר פרסמתי לפני כארבע שנים, ומאז לא המשכתי לכתוב בצורה מסודרת. במובן מסויים ידי רפו בנוגע לכתיבה.
אבל האירוע המשמח והמכבד של אתמול שינה את דעתי.
אולי כן כדאי להמשיך ולכתוב, ולא להתייאש מכך? אולי כדאי להוציא ספר נוסף?
השאלות האלו ניקרו בראשי מה מספר שנים, אבל הן לא הביאו אותי לתושבה ברורה, וגם לא לעשייה ברורה. פה ושם כתבתי דברים כדי שהם יעלו באתר שלי. התחלתי לכתוב דברים כדי שהם יהיו מאמרים בכתב עת מקצועי רשתי. כתבתי שירים. ערכתי אותם. אפילו התחלתי לכתוב רשימות באנגלית בנושאים מקצועיים.
אבל, לא התמקדתי.
עכשיו אני מבינה שצריך להתמקד.
כלומר, לבחור מתוך כל האפשרויות של הכתיבה באפשרות אחת או שניים, ולהתמיד בה.
טוב, אז אפשרות אחת כבר התחלתי. התחייבתי לערוך את כל השירים שכתבתי בשנים האחרונות, ולאחר שאסיים, אראה אותם לאנשים שהם עורכים בתחום הספרות.
האם לקחת על עצמי עוד התחייבות?
האם להתחיל לכתוב כאן רשימות, ולהעלות אותן כבלוג, בדומה למה שעשיתי לפני תשע שנים, כשהתחלתי לכתוב את הספר?
לדעתי זו אפשרות טובה.
נכון, היה עדיף לכתוב באנגלית. אבל זה יהיה קשה הרבה יותר. היה נחמד גם לכתוב מאמרים מקצועיים. אבל זה דורש עבודה רבה מדי.
אז בינתיים אולי אתמקד בכתיבה של הרשימות?
ואולי במקביל גם אצפה מעצמי, נאמר, בכל חצי שנה להפיק מאמר?
כלומר, אני:
א. אערוך שירים - אשתדל בכל יום.
ב. אכתוב בלוג שייהפך בהמשך לספר בעברית - אשתדל לכתוב משהו בכל יומיים.
ג. אכתוב מאמר בעברית או באנגלית, ואשלח אותו לפרסום. למאמר אני אקדיש אחת ליומיים.
טוב, זוהי תוכנית מסודרת, שלא יהיה קשה מדי ליישם אותה. היא תגרום לי להיות עסוקה, ליצור קשרים עם הסביבה החיצונית, וגם להרגיש שאני מממשת את עצמי. ואלו מטרות טובות.
אני כותבת את כל הרשימה הזו, וכנראה, שאעיז להעלות אותה כבלוג.
למה לא, בעצם?
לא כתבתי דבר, שהוא אישי מדי.
ארצה שתחלקו איתי גם כן על החלטות חשובות שלקחתם, שעזרו לכם להתארגן לקראת מטרות, שחשובות לכם.
זה יעורר בי השראה גם כן.
ותודה, שקראתם אותי עד עכשיו.
לי היה נעים לכתוב לכם, בכל מקרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה