311215
האם זה
מקרי שביום האחרון של השנה האזרחית אני כותבת כאן פוסט?
אין לי
מושג. אבל סוף והתחלה חדשים אולי קוראים להתחלות חדשות.
בכל
מקרה, החלטתי לכתוב פוסטים כדי לשוב ולבטא
מה שיש לי לומר. כדי להתחבר לאנשים דרך מילים. כדי לתת ביטוי למחשבות ורעיונות.
ואולי מה
שעודד אותי לכתוב, בין השאר, היה תגובה של פציינטית שלי לספר. אתמול. שבוע
אחרי שנתתי לה אותו היא התחילה את הפגישה ואמרה, ובפסקנות: "הספר הזה מצוין.
ממש. הוא בדיוק מה שהייתי צריכה. חבל שלא אמרת לי את הדברים האלו בפגישות. את כל
החוכמה שיש לך. ואת הידע. וככה אני גם קצת לומדת עלייך. ויש שם גם הוראות מה
לעשות. בדיוק מה שאני צריכה."
וזו לא
היתה התגובה החיובית הראשונה ששמעתי על הספר "93 כלים לאושר". שמעתי עוד
תגובות מרוצות מקוראות הספר. תגובות שאמרו, שהספר מאוד עזר להם. שהוא טוב. שימושי.
מועיל.
וזה בעצם
מה שרציתי. רציתי שהספר יהיה מועיל.
אז אמרתי
לעצמי: "למה לא להמשיך? "
והנה, אני ממשיכה.
והיום
הייתי רוצה לכתוב על משברים. ועל יכולת החיזוי הלקויה שלנו את העתיד. ואיך אנחנו
חושבים שיהיה לנו רע כשרע לנו. ודי בטוחים שיהיה לנו טוב, כשטוב לנו.
ואולי לכן
אי אפשר לסמוך על היכולת הזו. האירועים בחיים הם כל כך לא צפויים לפעמים. נסים
טאלב כותב על כך בספרו "ברבור שחור"
איך למשל אדם משער שהמשטר שבו הוא חי הוא יציב. ושהוא בטוח במדינה שלו.
ודווקא איננו נוטים לסמוך על מדינות שעברו הרבה תהפוכות. ולפעמים ההיפך הוא הנכון:
משטרים יציבים עלולים לקרוס. ומדינות שעברו תהפוכות רבות הופכות ליציבות. טאלב
חווה זאת על בשרו: כשהיה מתבגר החלה מלחמת האזרחים בארץ הולדתו לבנון, והוא בילה תקופה ארוכה במקלט עם משפחתו. כל
חייו התערערו.
אז אולי
באמת הייתי רוצה לכתוב על מצבים כאלו. כשדברים לא צפויים קורים לאנשים. כשהסדר
היציב של חייהם מופר.
איך
שורדים אז? נפשית? ואפילו גופנית?
איך
שורדים את תהפוכות החיים? את ייסורי הגורל,
כפי שהגדיר אותם שייקספיר?
וכמו
בספרי הקודם - איני מחפשת אושר. אולי שביעות רצון מהחיים. קצת הרגשה טובה. הישרדות
- נפשית. וגופנית.
כי
כשהנסיבות מתערערות גם הגוף מגיב בדרכו: קשיים בשינה, ירידה או עלייה במשקל, חוסר שקט מוטורי ועוד.
אז מי שלא
עבר מימיו משבר שכזה - אשריו וטוב לו.
אבל רבים
עברו. ועוברים. ולמרבה הצער גם יעברו.
אז אולי
מחשבותי ומילותי יעזרו כאן.
מקווה.
שאלות
משמעותיות:
האם עברת
אי פעם משבר בחייך? כמה זמן הוא נמשך? וכיצד יצאת ממנו?
איזה לקח
אתה יכול ללמוד מהמשבר ההוא ומהיציאה ממנו?
איזה לקח
היית מלמד אדם אחר שנמצא עכשיו במשבר?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה