וקודם הסבר קטן: תרגיל קוגניטיבי זה אומר שאנחנו מנסים לשנות את עצמנו דרך המחשבות שלנו. קוגניציות הן המחשבות שלנו. יש שיטות טיפול שלמות שמבוססות על עבודה על המחשבות שלנו. או על המחשבות שלנו ועל ההתנהגות שלנו.
ובחזרה מההסבר, לחרטה:
אם אתה מתחרט על משהו שעשית היום, אתה יכול לנסות לשכנע את עצמך, שזה היה דווקא כן בסדר. לחתור לקבלה עצמית.
זו אפשרות אחת לעבודה קוגניטיבית, שיכולה לעזור לך להרגיש יותר טוב עם עצמך. .
ואפשרות קוגניטיבית אחרת:
לחשוב על מה אתה לא מתחרט שעשית היום. כלומר, מאילו דברים שעשית היום אתה מרוצה?
אולי תגלה שעל מעשה אחד שלך אתה מתחרט. ועל הרבהמעשים אחרים דווקא לא.
אתה לא מתחרט על כך שעבדת היום, ועל איך שעבדת. אתה לא מתחרט על כך שבישלת לילדיך. אתה לא מתחרט על כך שנחת קצת בצהרים. אתה לא מתחרט שמסרת את השעון שלך לשען לתיקון.
וואוו. פתאום תבין שמרוב המעשים שלך אתה מרוצה מעצמך, יחסית למעשים, שלגביהם אתה לא מרוצה.
ואתה יכול לעשות עוד תרגיל קוגניטיבי-התנהגותי,כ לומר תרגיל שעוקב אחרי ההתנהגות באופן קוגניטיבי. לרשום את המצבים שבהם אתה מתחרט, במשך שבוע. או שלושה שבועות. ובסוף הרישום - לבדוק אם יש משהו עקבי בחרטות שלך. וגם אם יש משהו עקבי במעשים שלך, שמהם אתה מרוצה. זה יכול להיות רישום מעניין. וגם מלמד.
אז הנה, יש גם דברים מעשיים שאפשר לעשות בקשר לחרטה - חוץ מאשר לסבול ממנה, או לקבל אותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה