נדודי שינה אינם חוויה קלה.
ובכל זאת - אפשר לשרוד אותם.
בטיפולים הפסיכולוגיים , כשמטופל מספר לי על נדודי שינה מהם הוא סובל אנחנו מנסים לעבוד על כמה נושאים:
לימוד של היגיינת שינה. כלומר ללמוד איך לישון בחדר השינה שלך, בעיקר. ללמוד לקום מן המיטה אם אתה לא נרדם. ללמוד לעשות בלילה דברים שנעימים לך, ושהם רגועים יחסית. ללמוד איך להעביר את הלילה ברוגע יחסי.
בטיפול אנחנו גם מדברים על הלחצים שבהם נתון המטופל באותה תקופה. מה מפריע לו? מה מטריד את מנוחתו? מפני שידוע שגם חרדה וגם דיכאון משפיעים על השינה.
לכן חשוב להתמודד עם אותם לחצים, המטרידים את המטופל באותו זמן נתון.
לפעמים יש מטופלים הבוחרים להשתמש גם בתרופות שינה או בתרופות נוגדות דיכאון או חרדה כדי להתמודד עם הקשיים. אני עצמי איני רושמת תרופות אלו, אבל אני יכולה להפנות את המטופל, או המטופלת, לרופאים שרושמים כאלו תרופות.
אני בדרך כלל משתדלת לעודד את המטופל או המטופלת. לומר להם, שנדודי השינה הם עניין זמני, וכאשר הלחצים יעברו - יהיה שינוי לטובה במצב של נדודי השינה.
ישנן אגב, שיטות נוספות, המתמודדות עם נדודי השינה לדעתי היטב. אחת מהן היא השיטה של קינגסטון, שהנציגה הבולטת שלהן בארץ היא שרה חמו. אני מלמדת מטופלים המעוניינים בכך גם את הבסיס של הכרונותרפיה, שלדעתי יכולה לעזור בהסדרת השינה. כמובן, שלא כל המטופלים מעוניינים בשיטה זו. אני מלמדת את השיטה רק למי שמתעניין ורוצה.
לסיכום:
נדודי שינה אינם חייבים להיות בעייה שלא ניתן להתמודד עימה. נכון, הם מטרידים מאוד ועלולים לגרום לפגיעה בתפקוד היומיומי. אך ניתן להתמודד עימם היטב, במיוחד אם משלבים אלמנטים של טיפול פסיכודינמי , מבית מדרשו של פרויד, עם אלמנטים מעשיים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה