הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה - זהו מודל קובלר-רוס, המתאר את שלבי האבל על מותו של אדם קרוב, או את היחס למחלתו הקשה של אדם קרוב. היום אנו יודעים כי שלבים אלו מופיעים וחוזרים בתקופת האבל, לאו דווקא בסדר זה.
אובדן הוא חוויה קשה. האדם מרגיש שחלק ממנו איננו יותר. לעיתים הוא אינו יודע איך ימשיך את חייו. ריקנות עולה, תחושות אשמה. כעס על אנשים קרובים שאינם תומכים מספיק.
לא פעם אנשים באבל פונים לטיפול פסיכולוגי. הטיפול הפסיכולוגי מאפשר להם לפרוק את רגשותיהם באווירה תומכת ומבינה. הוא מאפשר להם ברמה המעשית למצוא כלים להתמודד עם הסבל הנפשי, ולחשוב כיצד ימשיכו בחייהם. הוא מאפשר גם עיבוד הרגשות הקשים, וביטוי הגעגועים, וכן פרישת יחסיהם עם האדם שנפטר.
הטיפול מסתיים כאשר האדם האבל חש טוב יותר, למרות שהכאב ימשיך, בעוצמות שונות, כל חייו, כנראה.
עצה קטנה - לא לחינם קבעה היהדות שנה של אבל. באמת כעבור שנה ישנה הקלה מסויימת. זכרו זאת כאשר אתם סובלים מאוד.
אגב, אני מטפלת בנושא האבל - גם דרך אגף משפחות והנצחה של משרד הביטחון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה