סכנה להתאבדות, או בשמה המקצועי - אובדנות, היא נושא קשה ומסוכן. לא כל מי שיש לו דחפים להתאבד הוא אכן מסוכן לעצמו. ישנו רצף ארוך מאוד בין מחשבות קלות על התאבדות, עד לתכנון מדויק וביצוע של אקט אובדני קטלני.
לי יש ניסיון בתחום גם כי עבדתי בהדסה עם ניסיונות של התאבדות, וגם לצערי כי אני מכירה אישית אנשים קרובים לי ששמו קץ לחייהם.
לכן בטיפולים אני מאוד מודעת לסכנה הזו.
הנטיה להתאבדות מקושרת לכמה קשיים:
נטייה להתבודדות
דיכאון
ערך עצמי נמוך
פגיעות גבוהה ברמת היחסים הבין אישיים
אנשים שגודלו על ידי הורים ביקורתיים מאוד
נטייה להתבוננות עצמית מוגזמת
היעדר כוחות התמודדות
איך מטפלים בנטייה להתאבדות בטיפול הפסיכולוגי?
מאפשרים למטופל האובדני לספר על מצוקותיו. מציעים לו כלים מעשיים. מערבים אנשים אחרים בחייו בטיפול הפסיכולוגי, אבל רק אם הוא מעוניין בכך. מתחשבים ברצונותיו לגבי אופן הטיפול, והכי חשוב: יוצרים איתו קשר טוב.
אל תיקחו סיכון בנוגע לעצמכם וליקרים לכם. מתבגרים, מתבגרות ואנשים מבוגרים יותר - הם אוכלוסיות סיכון. אם עולים סימנים מחשידים - פנו מייד לטיפול פסיכולוגי ו/או הערכה פסיכיאטרית.
אין הכתוב כאן מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.
בברכת חיים בטוחים
רחל בר-יוסף-דדון
פסיכולוגית קלינית
טלפון 053-2865956
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה