מהי בעיני תשובה ציונית?
כאשר אנחנו מגיבים בצורה בונה.
כלומר כאשר אנחנו בונים בחזרה בתגובה לאיומים עלינו. כאשר אנחנו לוקחים על עצמנו את האחריות להשתקם מאבל ומסבל. כאשר אנחנו מפריחים במקום לתקוף. כאשר אנחנו בונים במקום רק לשבת ולבכות.
ואני לא נגד לשבת ולבכות. להיפך.
אבל חוץ מלשבת ולבכות צריך גם להגיב באופן פעיל.
והציונות תמיד ידעה להגיב בהפרחת השממה. בהנחת צינורות מים חדשים. בניגוב הדמעות ובלהמשיך הלאה.
כל המתיישבים החדשים בעולם ידעו להגיב כך.
גם המתיישבים בצפון אמריקה הגיבו בלידה של ילדים נוספים אחרי שהתקיפו אותם האינדיאנים. בקנייה של קרקעות נוספות בתגובה לירי עליהם מן ההרים.
אני לא יודעת אם אתם מסכימים איתי.
כך אני מרגישה היום, יום שני, העשרים ואחד לחודש יולי, שנת 2014.
כשאנחנו בתוך מבצע צוק איתן. מבצע שמרגיש לעיתים כמו מלחמה.
רחל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה