הפעלה התנהגותית בדיכאון ולא רק

הפעלה התנהגותית היא בעצם סוג של טיפול סיביטי. סוג חדש יחסית. הפעלה התנהגותית הוכחה העוזרת באופן מובהק למי שסובל מדיכאון. 

בהפעלה התנהגותית, כשמה כן היא: אנחנו מנסים להפעיל את הפציינט לעשות דברים בחייו, שייתנו לו הרגשה טובה. 

ואילו דברים?

אנחנו שואלים את הפציינט מהם הערכים החשובים בחייו. משפחה? עבודה? כושר גופני?

ולפי ערכים אלו אנחנו גוזרים אילו התנהגותיות יש לעודד. כך למשל אם זו משפחה - אז לעודד למשל יותר בילוי עם הילדים. לתכנן טיול למשפחה. וכך גם לגבי ערכים אחרים. 

המרכיב המשמעותי בגישה של ההפעלה התנהגותית ממשפחת הסיביטי, הוא ההבנה שקשה ליישם התנהגויות אלו, ולכן יש לכך פתרון בגישה. 

המטופל אינו נדרש לבצע בבת אחת את כל ההתנהגויות. במקום ביצוע כזה, שהוא אינו מציאותי עבור האדם הדיכאוני, מדרגים את ההתנהגויות לפי הקושי של הביצוע שלהן, ומבקשים מהפציינט שיממש אותן מהקלה ביותר לקשה ביותר, בהדרגה. בכך בעצם דומה ההפעלה ההתנהגותית לסולם ההתגברות על פחדים של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.   

באף גישה קוגניטיבית התנהגותית עוד לא היה דגש על הקושי בביצוע התנהגויות רצויות, כמו בתוכנית ההפעלה ההתנהגותית. 

וכמובן, כל הכתוב כאן אינו בר להחליף טיפול וייעוץ מקצועי ספציפי.

בברכת התקדמויות סבירות ועוזרות,

רחל

טיפ לדיכאון וחרדה.

כי מגיע לכולנו להיות שמחים.

אם אתם במצוקה לחצו על מקשי הנייד, וטלפנו אלי.

ייעוץ ראשוני בטלפון בחינם.

053-2865956

https://www.youtube.com/watch?v=bF3ETuJE5UU

סרטון על דיכאון בימי קורונה ובכלל

צפו בסרטון הזה - צפו בו יחסית הרבה אנשים.
אחר כך הרימו טלפון אלי, כדי להתייעץ.
אל תהססו - כדי שלא תשקעו.
053-2865956

https://www.youtube.com/watch?v=-c2tmV-GJGk&t=3s

להחזיק מעמד בימי הקורונה

על מה כותבים בזמן קורונה? שצריך להחזיק מעמד? שקשה אבל יעבור?

או פשוט - שיש סבל בעולם וצריך להתרגל שהעולם לא מושלם. 

תחזיקו מעמד באמת,

להתראות,

רחל

(מי שצריך אותי אני עושה שיחות קצרות חנמיות - 053-2865956)

וכאן סרטון קצרצר, שיכול לעזור.

תקופה של משבר

 תקופה של משבר יכולה לקרות לכל אחד. בתקופה של משבר קורים שינויים בחייו של האדם. בדרך כלל אלו שינויים שהוא לא רצה בהם, כמו שינויים משפחתיים, זוגיים, בריאותיים ואחרים. 

השינויים האלו מכניסים את האדם למשבר, כלומר לתקופה קשה מבחינה נפשית. כל אחד כמעט יודע מה היא תקופה של משבר מפני שכל אחד ואחת כמעט חוו משברים בחייהם.  

לפעמים המשברים הם קצרים ולפעמים הם ארוכים. אבל בדרך כלל יש להם התחלה, אמצע וסוף. הם אינם אינסופיים. הם נגמרים בסוף. 

וכיצד מתמודדים אנשים עם משברים? 

לכל אחד יש את הדרכים שלו להתמודד. חלק פונים לטיפול פסיכולוגי. חלק פונים לטיפול תרופתי. חלק נעזרים בקרובי משפחה או חברים שיתמכו בהם. חלק מאמצים לעצמם תורות רוחניות שיעזרו להם או אמונה דתית שתתמוך ותנחם. וכולם משתמשים בכוחות הנפשיים שיש להם על מנת לשרוד את המשבר.

האם אתם עברתם אי פעם משבר נפשי? האם אתם זוכרים כיצד התמודדתם? כיצד שרדתם? 

ואולי השאלה הכי חשובה: 

מה למדתם מן המשבר הזה? 

כי כמו שמקובל לומר - ממשברים לומדים. בתום המשבר, וגם במהלכו, אדם לומד שיעורי חיים חשובים, שספק אם היה ניתן ללמוד ולהפנים אותם לולא המשבר.  

קודם כל אדם לומד להעריך את חייו הרגילים, הפשוטים, שהיו לו לפני המשבר. 

אדם לומד ליצור לעצמו סדרי עדיפויות, או במילים אחרות סולם ערכים ברור - מה חשוב לו בחייו ומה פחות חשוב. 

אדם לומד גם על מי הוא יכול לסמוך בחייו מבין כל האנשים שסביבו ועל מי לא. 

שיעורים כאלו ושיעורים נוספים אנשים לומדים מן המשבר.  כל אחד לפי השיעור שהוא היה צריך ללמוד. 

כתבתי כמה מילים על משבר ועל תקופה של משבר. 

כתבתי על משבר כי רציתי להתחבר כך למי שעובר כעת תקופה כזו או תומך במי שעובר תקופב כזו. מפני שמשברים נפשיים אינם קלים. לא קל בכלל לעבור אותם. אבל הם אינם בבחירת האדם. 

כשהם באים כדאי להתמודד איתם טוב כמה שאפשר. וללמוד מהם את הלקחים שניתן. כדי שלפחות תהיה גם משמעות לסבל שעוברים בתקופה כזו של משבר. 

מהו טיפול פסיכולוגי?

מהו טיפול פסיכולוגי אם לא קריאה לעזרה?

מהו טיפול פסיכולוגי אם לא מגע אמיתי בין אדם לאדם?

מהו טיפול פסיכולוגי אם לא ניסיון להבין את הנפש הכואבת?

מהו טיפול פסיכולוגי אם לא צמיחה?

האם אתם רוצים לבנות לכם חיים הדומים לחלום שלכם?

 הקטע הזה נראה לי יפה. הוא הגיע לדואר הפנימי לי ממרי. או לפחות מהפקידה שלה...

אני לא לגמרי בעד בניית חלומות מושלמת. אבל מה שהיא מציעה כאן נראה. מקסים.. מה דעתכם?

גם בטיפולים הפסיכולוגיים אנחנו עוסקים בבניית חלומות. גם אם מדובר בבנייה לא מושלמת של החלום. ובכל זאת - צריך לדעת מהו החלום שלנו...

קראו ותיהנו.

רחל

IMAGINE A 2½ DAY IMMERSIVE EXPERIENCE…

where you discover your true purpose, and get on a proven path to deep fulfillment and meaning. There are secrets that the greatest inventors and thinkers on earth knew about and used. All you need to do to improve your life is access these same universal truths and principles.

Learn these ancient truths at DreamBuilder LIVE and create the life you've been dreaming of.

YOUR TIME IS NOW.

What you need is a dream-nurturing environment, away from your daily life, to create a vision. When you take 2½ days to align your frequency to the kind of life you would love living, you invite that vision into reality.

Join Mary Morrissey, the world's leading teacher of dream building, and a family of fellow dream builders for an experience that will change your life. Mary's guidance will open doors for you that you never even knew existed AND she will give you the necessary steps to build your biggest dreams year after year

IT'S TIME TO LIVE YOUR DREAMS! STEP INTO THE CONNECTION…

אהבה כרגש

אהבה היא סוג של רגש.

עצם הסיווג הוא חשוב.

אני מביאה כאן לינק טוב לערך אהבה בויקיפדיה.

אתם מוזמנים לקרוא.

זה חשוב, לדעתי:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94

בברכה, 

רחל

וזכרו:

ידע הוא כוח. ידע משפר את יכולתנו להתמודד בחיים.

אני זה רק אני

האם אנחנו באמת יכולים להשתנות? לגמרי? האם אנחנו יכולים להיות שונים ממי שהיינו פעם, בתיכון, בגן, אחרי הצבא? האם אנחנו יכולים לשנות את "האני המקורי", הבסיסי, שלנו?

במידה מסוימת, כן. אבל אולי לא לגמרי?

לפני כשבוע התפרסמה כתבה, שהרגיזה אותי במוסף של העיתון "ידיעות אחרונות". הכתבה ציטטה מחקר פסיכולוגי, שמצא, כי הצלחתך בחיים נקבעת לפי מידת הצלחתך החברתית בבית הספר. המחקר מצא, שגם אם אתה עצמך חושב שהשתנית מאוד, הרי אנשים שמכירים אותך מזה שנים יאמרו, שלא השתנית. בגוף הכתבה הופיעו גם תגובות של עיתונאים פופולריים מהעיתון, שהגיבו על ממצאי המחקר, כמו דניאלה ירון-דקל או חנוך דאום. רובם הביעו הסתייגות ממצאי המחקר וכתבו: הייתי בעייתי/ת בתיכון, וכעת טוב לי.

גם אני הגבתי כך ביני לביני. חשבתי לעצמי: "מחקר מוזר. אנשים הרי כל-כך משתנים. מישהו כיוון את ממצאי המחקר האלו לפי הדעה המוקדמת שלו. צריך לבדוק היטב את מערך המחקר הזה, לפני שמסיקים ממנו מסקנות."

אבל אולי יש  איזו טענה חשובה בממצאי המחקר הזה, והיא: יש איזה גרעין בסיסי בחיינו שאינו משתנה. דפוס בסיסי של אישיות, של התנהלות – שכדאי שנקבל אותו ונכיר אותו. והדפוס הזה היה ניכר עוד בבית-הספר, והוא ממשיך  איתנו כל חיינו.

אילו דפוסים בסיסיים יכולים להיות לאדם?

אדם אחד יכול להיות "המשתדל". אחר יכול להיות "הנמצא מעל לכולם". אחרת יכולה להיות "המתוקה". אלו דפוסים בסיסיים.

כמובן, שלא תמיד אנחנו אוהבים את הדפוסים של עצמנו. לעיתים אנחנו רוצים להתחמק מהם, להשתנות סוף סוף. למשל, איננו רוצים להיות תמיד "המשתדלים". או "השורדים". אנחנו רוצים להיות סוף סוף פעם בחיינו "המצליחים". או "העשירים". או "הנערצים".

אבל אולי איננו יכולים באמת להיות שונים מדי מהדפוס הבסיסי שלנו. וכל מאמצינו להיות שונים רק יוכתרו בתסכול מצדנו ובאי-קבלה וכעס מצד הסובבים אותנו. זה פשוט לא מתאים לנו להיות "המצליחים בקלות". לנו מתאים יותר להיות "הנאבקים על קיומנו", אלו "המטפסים להצלחה בקושי, אך בהתמדה".

ובמה טיפול פסיכולוגי עוזר אם כך, תשאלו? בזיהוי הדפוס הזה ובקבלה שלו, קודם כל. אפילו במידה מסויימת בפיתוח אהבה וחיבה אל עצמנו, אל הדפוס הבסיסי שלנו, "המשתדל", למשל. וגם בעידון של הצדדים הקיצוניים של הדפוס הזה. ובשיפור היכולת להתמודד עם הדפוס הזה, שאינו קל לנו תמיד. למי קל, למשל, להיות תמיד "המשתדל, המתאמץ"?

ואגב, מי שרוצה לקרוא עוד על שימוש בטיפול פסיכולוגי בנושא של דפוסי אישיות חוזרים יכול לקרוא בספרו של פרופ' גבי שפלר, שנקרא "פסיכותרפיה קצרת מועד". פרופ' שפלר מראה שם כיצד איבחון ועיבוד של  דפוסים חוזרים של האישיות בטיפול הפסיכולוגי יכולים לפתור בעיות נפשיות ולקצר את משך הטיפול.

ומי אתם?

מהם הדפוסים שלכם, שמהם אתם מנסים לפעמים לברוח, אבל אתם חוזרים אליהם שוב ושוב? ספרו לי על דפוסים שונים שאתם מכירים. זה מעניין.

שלכם,

רחל

רחל בר-יוסף-דדון היא פסיכולוגית קלינית ומחברת הספר "93 כלים לאושר"

אל תישבר - תיאבק

ויקטור פרנקל, המוכר לכולנו מספרו החשוב "האדם מחפש משמעות" כתב משפט יפה. הוא כתב: "אני נאבק משמע אני קיים". בשונה מדה-קרט, הפילוסוף הצרפתי שכתב "אני חושב, משמע אני קיים", פרנקל רואה במאבק סימן לחיים חיוביים ומשמעותיים.

אני אוהבת את המשפט הזה של ויקטור פרנקל. פרנקל בעצם אומר לנו: אתם לא חייבים להיות מאושרים בחיים שלכם. אתם לא חייבים להיות ללא בעיות. אבל – הילחמו למען חייכם. למען חיי האנשים החשובים לכם. למען מטרות החשובות לכם. הילחמו. אל תיכנעו.

כולם, כמעט, מכירים הרי את סיפורו של ויקטור פרנקל בתקופת השואה: פרנקל שרד את מחנה הריכוז בשואה מפני שאמר לעצמו שיש משמעות לחייו. הוא בנה עבור עצמו מטרות שלמענן כדאי להמשיך ולחיות בסבל הגופני והנפשי הנורא של מחנה הריכוז. בניגוד לאסירים אחרים, שנשברו, וחלקם אף התאבדו כי לא יכלו לשאת את הסבל הנורא - פרנקל החליט להמשיך לחיות עבור המטרות שיגשים אחרי שישתחרר ממחנה הריכוז. וכפי שכתב, העובדה שהציב לעצמו משמעות עבורה כדאי לחיות – אפשרה לו להמשיך ולשרוד במחנה הריכוז.

אז מהן המטרות שלכן? מה גורם לכם לסבל ולקושי ועבור מה אתם רוצים להילחם ולהיאבק?

אל תצפו לחיים מושלמים עבור עצמכם. חיים מושלמים כנראה כמעט ולא קיימים. אולי לכמה דקות, אבל לא יותר מזה. החיים מלאים קשיים, ותסכולים.

אבל עמדת המאבק יכולה לעזור לנו להרגיש טוב יותר. במקום להיכנע ולהידרס תחת הקושי והריחיים של הקשיים, אנחנו יכולים להחליט להיות אקטיביים. להיאבק. להילחם למען המטרות שחשובות לנו. לפעמים המטרות הן בריאות טובה יותר, או זוגיות טובה יותר, או הורות טובה יותר. או שיפור בפרנסה. אנחנו נילחם. לא נשב סתם ונבכה על מר גורלנו.  

ועצם המאבק ייתן טעם ומשמעות לחיינו.

המאבק יגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו.

וכן, גם בטיפול פסיכולוגי אנחנו נאבקים. אנחנו נאבקים בשדים של עצמנו. בבעיות שקפצו עלינו, בלי שהזמנו אותם. בקשיים ביחסים הבין-אישיים. אנחנו נאבקים עד שהים נרגע ואפשר להמשיך לשחות בשקט יחסי. עד למאבק הבא.

רחל בר-יוסף-דדון היא פסיכולוגית קלינית ומחברת הספר "93 כלים לאושר"